מיסוי מקרקעין בישראל הוא אחד התחומים המהותיים במערכת המס, המהווה בסיס כלכלי-חברתי חשוב למדינה. המס נועד להסדיר את עסקאות הנדל"ן, לשקף ערך כלכלי הוגן, ולעודד מדיניות דיור ברת-השגה. תחת תחום זה נכללים מס שבח ומס רכישה, המוטלים בעסקאות של קנייה, מכירה או העברה של זכויות במקרקעין.

מס שבח

מס שבח נגזר מהרווח שנוצר במכירת נכס מקרקעין, כלומר ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הקנייה של הנכס, בתוספת הוצאות שהוצאו על הנכס במהלך תקופת הבעלות עליו. הרעיון מאחורי מס זה הוא למסות את הערך המוסף שנוצר כתוצאה מעליית שווי הנכס לאורך הזמן.

שיעור מס שבח ליחידים עומד על 25% מהרווח הריאלי, בעוד חברות משלמות שיעור מס שונה בהתאם לסוג החברה. לצד זאת, חוק מיסוי מקרקעין כולל מגוון רחב של פטורים והקלות. כך למשל, בעלי דירה יחידה עשויים ליהנות מפטור, בכפוף לקריטריונים מוגדרים. גם במקרים של ירושה או העברת נכסים בין בני משפחה קיימות הקלות משמעותיות.

מס רכישה

מס רכישה משולם בעת קניית נכס מקרקעין, ומטרתו היא להטיל מס ישיר על שוק הנדל"ן בעת שינוי בעלות. המס מחושב כאחוז משווי העסקה, בהתאם למדרגות מס המשתנות לפי ערך הנכס וסוגו (דירת מגורים, נכס מסחרי וכו').

לדוגמה, רוכשי דירה ראשונה נהנים ממדרגות מס מופחתות שמטרתן לעודד רכישת נכסים לצרכי מגורים. לעומתם, רוכשי דירה שנייה ומעלה נדרשים לשלם שיעור מס גבוה יותר, כחלק ממאמץ לצמצם פעילות ספקולטיבית בשוק הדיור ולהפחית את הביקושים מצד משקיעים.

היבטים חברתיים וכלכליים

מיסוי מקרקעין מהווה כלי מרכזי להשגת יעדים חברתיים וכלכליים. מס רכישה מופחת על דירה יחידה נועד להקל על זוגות צעירים ומשפחות בתחילת דרכן, בעוד מס שבח מלא על דירות נוספות מבטיח חלוקה הוגנת יותר של נטל המס.

מערכת המס גם משחקת תפקיד בעידוד תהליכים אורבניים. במסגרת פרויקטים של פינוי-בינוי או תמ"א 38, ישנם מנגנוני מיסוי ייחודיים שנועדו לעודד יזמים ובעלי דירות להשתתף בתהליכים אלו.

סיכום

מיסוי מקרקעין בישראל הוא תחום מורכב, המשלב שיקולים כלכליים וחברתיים. באמצעות תכנון נכון ושימוש בכלי המסים הקיימים, המדינה יכולה להמשיך ולפתח מדיניות דיור ברת קיימא, תוך שמירה על הוגנות כלפי כלל הציבור.